העולם שלנו משתנה כל הזמן, וזה לא חדש לאף אחד: טכנולוגיות מתפתחות ונולדות בזמן שטכנולוגיות אחרות הולכות ודועכות, תוכנות מחשב מוציאות עדכוני גרסה על בסיס קבוע, ומבחר כלים אינטרנטיים שיצאו לעולם בשנים האחרונות מנסים להקל על האדם הפשוט לבצע פעולות שבעבר נדרש ממנו לשכור אנשי מקצוע עבורן.
לפני לא הרבה מאוד שנים מפתחי האתרים נדרשו להשלים עם העובדה שכיום כל מי שרוצה אתר תדמיתי יכול לעשות זאת לבד בעזרת פלטפורמות כמו וויקס, וורדפרס ודומיהן. המעצבים הגרפיים גם הם איבדו נתח שוק מסויים כאשר בעלי עסקים החלו להשתמש בכלים כמו קאנבה כדי ליצור תוצרים גרפיים. בימים אלה אנחנו עדים להתפתחות טכנולוגית מהפכנית נוספת והיא הבינה המלאכותית ושלל הכלים שכבר נמצאים בשימוש מאסיבי ע״י הציבור הרחב (לעתים מרגיש כאילו בכל יום יוצא לאוויר העולם כלי חדש). רק לשם הבנת הטירוף – ChapGPT, המשמש ככלי לעיבוד שפה טבעית, צבר מעל 5 מיליון משתמשים בתוך 5 ימים (!!) מהשקתו. Midjourney, הכלי שהופך שורת חיפוש (פרומפט) ליצירה גרפית מבוססת בינה מלאכותית, צובר לפי אתרי סטטיסטיקות נתונים כ-4-3 מיליון ביקורים באתר בחודש, ואלו דוגמאות לשני כלים בלבד מתוך המון כלים שקיימים כיום בתחומים שונים.
לצד המהפכה המתגבשת אותה מובילה הבינה המלאכותית, ישנם מי שמתחילים לחשוש על מקומם ועל משרתם, כמו כותבי תוכן וגרפקיאים. האם החשש לגיטימי? כמובן. האם עליהם להתחיל לחפש מקצוע חדש? כנראה שזה עוד ייקח זמן.
ראשית, גוגל כבר הוציאו הודעה על כך שאתרים מבוססי תוכן שנוצר על-ידי בינה מלאכותית אינם עומדים בתנאים שלהם ולכן מי שכל האתר שלו מבוסס כיום על תכנים שנוצרו ע״י כלים כדוגמת ChatGPT מסתכן בפסילת האתר ומחיקתו ממנוע החיפוש הפופולרי בעולם. ישנם אמנם כלים שבודקים בתוך שניות בודדות את התוכן ומציינים כמה ממנו מבוסס AI או כולל גניבה ספרותית, ובכך מאפשרים לשנות אותו ולשכלל אותו עד שלא יבחינו בכך שמדובר בתוכן AI, אך כדי לכתוב כתבות עומק, תחקירים, קוד, תסריטים, קופירייטינג ועוד – אנחנו עדיין זקוקים לטאץ׳ האנושי. כלי הבינה המלאכותית עושים כרגע טעויות רבות בכל הנוגע לעובדות, לכתיבת קוד וכו׳ – ולכן החשש מובן אך הטכנולוגיה עוד רחוקה מלגרום לאנשי מקצוע להחליף אותו לגמרי. אני כן מציעה, למי שמשכורתו מבוססת כיום על כתיבת תכנים לאתרים בלבד, להתחיל להתפתח לתחומים רחבים יותר כמו מחקר מילות מפתח ו-SEO, הגהה, תרגום ותחומים דומים. בנוסף, חשוב לזכור כי הכלים החדשניים שיוצרים תוכן מבוסס AI עדיין לא עובדים בצורה טובה בעברית, וזו עוד סיבה לכך שמי שעוסק בתחום כתיבת התוכן בעברית עדיין לא הולך לאבד את עבודתו.
השיח בקבוצות המעצבים הגרפיים בפייסבוק שוצף וקוצף גם הוא ונע בין התלהבות על תוצרים שכלים כמו מידג׳רני ו-DALL-E מצליחים ליצור בכמה לחיצות כפתור, לבין בהלה מוחלטת מכך שעוד רגע כל הגרפיקאים יהפכו למובטלים. זאת, לצד הויכוח (החשוב!) בעניין האתי על כך שאותם כלים מתבססים על יצירות אמנות קיימות שעליהן יש זכויות יוצרים, ועל העניין ה״אמנותי״ – האם יצירה של מידג׳רני נחשבת לאמנות?
לסיכום ההקדמה הארוכה מאוד הזאת, החלטתי לציין כאן 10 מקצועות שהיו קיימים בעבר ואינם עוד, או לפחות כוח האדם בהם ירד באופן משמעותי. למה אני מציגה אותם? כדי שנזכור שהעולם מתקדם וכדאי שגם אנחנו ניישר איתו קו, ולכן חשוב ללמוד כל הזמן על כלים חדשים, על מהפכות שמממשות ובאות ועל שינויים שכדאי להתחיל לחשוב עליהם כבר עכשיו בעסק שלנו כדי להיות מוכנים לעתיד.
10 מקצועות שהיו קיימים בעבר ושהטכנולוגיה כמעט חיסלה לחלוטין
- מחשבים אנושיים
לפני המחשבים האלקטרוניים, היו אלה בני אדם שנשכרו כדי לבצע חישובים מתמטיים מורכבים, באופן ידני. עבודתם כללה שימוש בעפרונות, אינספור מחברות ושבועות רבים שנדרשו לכל חישוב. לעתים יותר מצוות אחד היה משלים את החישובים כדי למנוע אי דיוקים. זו הייתה דרך מאוד לא יעילה לבצע חישובים, אך לא היתה ברירה לפני המצאתם של המחשבים. 
נערי הפינים
כשאתם הולכים לשחק באולינג בימינו, אתם כנראה לא מתפעלים במיוחד מהמכונות שמעמידות את כל הפינים במקום לאחר הפלתם. ובכן, בהתחשב בכך שיש עדויות למשחקי באולינג כבר בשנת 2500 לפני הספירה, מישהו היה צריך להיות אחראי על החזרת הפינים למקום, וזו אכן הייתה משימה שבעבר הושלמה על ידי ילדים ונערים שקיבלו על כך שכר. כיום כידוע, בני אדם אינם מסתכנים יותר מלהיפגע מכדורי באולינג – אלא אם מישהו זורק אותם לצד הממש לא נכון…- מפעילי מעליות
כשהמעליות החלו להגיח בבתים ובבניינים, הן לא היו קלות לתפעול כמו היום. לא היה ניתן פשוט ללחוץ על כפתור כדי שהמעלית תעצור בקומה הרצויה לנו. במקום אותו כפתור פשוט, מפעיל המעלית נאלץ לעצור אותה באופן ידני, על-ידי כך שהוא מתזמן אותה לעצירה מדוייקת בכל קומה. כשהטכנולוגיה השתפרה, מעליות כבר לא נזקקו לתפעול אנושי במציאת המקום הנכון לעצור בכל פעם וכך, ‘מפעיל מעלית’ הפך לעוד אחת מהמשרות שאבדו לטכנולוגיה. 
מפעילי מרכזיה
אתם בטח מכירים את הסיפורים הנוסטלגיים על בזק ועל כך שבתקופה מסויימת אנשים חיכו 7 שנים כדי לקבל קו טלפון. מלבד הפרט ההזוי הזה שכיום נשמע כמו מדע בדיוני, בעבר היו גם אנשים שעבודתם כללה חיבור שיחות בצורה פיזית. הם הפעילו את המרכזייה על-ידי כך שהכניסו שקעי טלפון לשקעים הרלוונטיים כדי לחבר בין שיחה לשיחה. כיום כולנו יודעים שכדי להתקשר לחבר כל מה שצריך זה אפילו לא להקיש את כל המספר (עוד פעולה ששייכת לנחלת העבר), אלא ללחוץ על שמו ברשימת אנשי הקשר, או לבקש מסירי שתעשה זאת עבורינו.- קופאי/ת
רגע, לפני שאתם אומרים לעצמכם ״הרגע חזרתי מהסופר ושירתה אותי קופאית!״ אז כן, זהו מקצוע שעדיין קיים בקנה מידה רחב למדיי. אבל, אנחנו עדים לכך שיותר ויותר בתי ממכר מפנים שטחים בחנויות שלהם כדי להציב קופות אוטומטיות ובכך יכולים לצמצם את כוח האדם לכדי איש אחד שאחראי לתפעול המכונות במקרים של תקלות. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת וחנויות ללא קופות הופכות לדבר שבשגרה, משרות הקופאיות ימשיכו לרדת. - עובדי מפעלים
המצב במפעלים הוא קצת שונה, שהרי עובדי המפעל לא נעלמו לגמרי אלא שינו את מהות עבודתם. לא משנה כמה מוסדרים ומנוהלים היטב מפעלים יהיו, הם לא המקומות הכי בטוחים לעבוד בהם – ישנן סיכונים רבים שכדאי להימנע מהם וככאלה, בין אם מדובר בהפעלת מכונות או בעבודת פס ייצור מייגעת, טכנולוגיית האוטומציה השתלטה עליהם. מכונות אוטומטיות מפחיתות את הסיכון בפגיעה פיזית של העובדים, אך עדיין בני אדם נדרשים לתחזק אותן ולפקח על התהליך האוטומטי שמתבצע ע״י המכונות. - עובדי מחסן
העברה, העמסה והורדה של סחורות – אפילו אריזתן – דורשות כיום מעט מהמגע האנושי עם התפתחות המכונות האוטומטיות (קחו לדוגמה את המחסנים העצומים של אמזון שמתופעלים בצורה נרחבת ע״י רובוטים). רובוטים וטכנולוגיית אוטומציה מטפלים כיום ביותר ויותר מהעבודות הללו וכתוצאה מכך, חבילות ומוצרים מגיעים לצרכנים מהר יותר. - מזיני נתונים
לפני הופעתן של תוכנות כמו אקסל, היו אלה אנשים שעשו את משימות הזנת הנתונים שכללו ניתוח, חילוץ, הפיכה וטעינה של דאטה לתוך מסדי נתונים. הפיכת פעולות אלה לממוחשבות ממזערת את הסיכויים לטעויות אנוש, ומאפשרת לבני האדם להתמקד כיום בפעולות פחות סיזיפיות, בזמן שמסד הנתונים נשאר מדויק ומעודכן. - טלרים בבנק
נכון, הבנקים עדיין מעסיקים פקידים וטלרים, אבל רוב הפעולות שאנחנו עושים היום אינן דורשות מאיתנו לצאת מהבית ולעשות את דרכנו אל הבנק. גם שעות הביקור הולכות ומתקצרות, ואנחנו עדים ליותר בנקאות מקוונת, יועצים בדמות בוטים, כמו גם תשלומים בכרטיסים ללא מגע. אפילו פעולות כמו הפקדת צ׳קים אינן דורשות מאיתנו להיות תלויים בפקיד פנוי. בתמורה לכך, אנו זוכים ליותר נגישות, שליטה ונוחות כאשר אנו מנהלים את הכסף שלנו.
אגב, המקרה הראשון של משרות פיננסיות שאבדו לטכנולוגיה הגיע עם הופעת הכספומטים בשנות ה-60. - סוכני נסיעות
הודות לאתרי השוואות מקוונים, סוכני נסיעות מתמודדים עם ביקוש מופחת. כיום האדם מן השורה התרגל לתכנן, להרכיב ולהזמין את החופשות שלו בעצמו. ככל שהמגמה הזו גוברת, סוכני הנסיעות הולכים ונעשים יותר ויותר מיותרים או שאנו רואים כיום יותר התמחויות בטיולי בוטיק, סוכני נסיעות לאנשי עסקים בלבד או סוכנים המתמקדים בנסיעות מורכבות.
לסיכום
לכל עבודה ש״נספגה״ על ידי הטכנולוגיה בעבר, ישנה גם תוצאה חיובית – מהפחתת עלויות ועד בטיחות מוגברת, שיפור הנגישות והנוחות שלנו בחיי היומיום.
תוסיפו לזה את המשרות שנוספו על ידי הטכנולוגיה, ואנו רואים מגמה ברורה – לכל משרה שעוברת מהעולם בעקבות הטכנולוגיה, יש שלל יתרונות שהטכנולוגיה מביאה איתה, ומשרות נוספות שמתפחות בעקבותיה. לכן, במקום ״לקפוא על השמרים״, כדאי להתפתח יד ביד לצד ההתחדשויות הטכנולוגיות ולנסות למצוא דרכים לקבל אותן ולהשתמש בהן לטובתכם.
